תוכן

וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך. (מנחות ל"ה ע"ב). תניא רבי אליעזר הגדול אומר, אלו תפילין שבראש.
ובתוספות שם, פירוש בקונטרס, שכתב עליהם, רוב השם ש' וד', ונראה דד' וי' שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שד"י.
ואומר התוספות, שהטעם הוא, משום דתפילין של ראש נראין יותר משל יד, דשייך בהו וראו, אבל תפילין של יד צריכים להיות מכוסים, דדרשינן לאות על ידכה, לך לאות ולא לאחרים לאות.
ש' של תפילין הלכה למשה מסיני, כתב בשימושא רבא, דתפילין צורה דשין דימינא ג' רישי ודשמאלא ד' רישי.
ויש לשאול: א) מדוע של ראש מגולים ושל יד צריך להיות מכוסים? ב) מדוע בימין הם ג' רישי ודשמאל ד'? ג) והלא לא מצינו שעמי הארץ יראו מהתפילין שבראש?
הנה בברכות ד' ו' ואמר רבי חלבו, אמר רב הונא, כל שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, שנאמר, סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם.
ולפי זה: א) יש לשאול הלא למה עד היום, שהיה לנו כל כך הרבה צדיקים, שהיו להם יראת שמים, ומדוע לא החזירו את הכלל ישראל לתשובה? ב) מהו המשמעות מהפירוש, סוף דבר למי, שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. ויש לומר על דרך העבודה, שכוונת הפסוק הוא לגבי הפרט בעצמו.