תוכן

ויקחו אליך שמן זית זך. אמר ר' שמואל בר נחמני: "אליך" ולא 'לי', לא לאורה אני צריך. (מנחות פו:)
מחוץ לפרוכת העדות יערוך. וכי לאורה הוא צריך, והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו. אלא, עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות, אמר רב, זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. (שבת כב:)
ויל"ה: א) איזה טיפש יכול לומר שהקב"ה צריך שישראל יאירו לו, וכי הקב"ה צריך לאור גשמי. ב) למה צריך להביא ראיה [שאינו צריך לאורה] מהמדבר, שישראל הלכו לאורו של עמוד האש. ובלי הראיה מה הייתי אומר.
המטרה היא להטיב. והמקבלים שלוקחים ההטבה, פי' שמקבלים את אור ה'. וזה נמשך ע"י עבודה של התחתונים, שזה נקרא: אור מצד ישראל, היינו, הכוחות של עם ישראל. וכשאין הכנה מצד התחתונים אז אין הקב"ה משפיע להם את ההשפעה העליונה.
אבל אין להגביל אותו ולומר שבלי זה אי אפשר שישפיע להם. ומביא ראיה מהמדבר, שהקב"ה היה מאיר להם בלי התעוררות, ומשום זה אכלו 'לחם מן השמים', היינו, בלי עבודה. ורק כשבאו לארץ, אז ניתן להם השלמות, הנקרא: 'לחם מן הארץ'.
לכן אפילו כשישראל היו עושים את המנורה במקדש, ניתן להם העדות, שידעו שהשכינה שורה בישראל אפילו בלי אתערותא דלתתא. כי אין הקב"ה זקוק לאור של ישראל, היינו להכשרתם, כי "אם צדקת מה תתן לו". אלא זהו רק לטובת האדם, שלא יהיה נהמא דכסופא.
ולכן באה עדות מצד נר המערבי, שהיה מאיר בדרך נסי. כי ענין הנס הוא למעלה מהטבע. כי הקב"ה ברא את העולם בטבע, שענינו הוא, שהם יוכלו לקבל תענוג רק לפי עבודתם. לכן כשנותן חצי לוג שמן, אז היגיעה הזו של חצי לוג, שיערו חכמים שמספיקה שיהיה דולק מערב עד בקר. ומה שהנר המערבי היה דולק יותר מכפי שיעור היגיעה, נמצא שכבר מאיר בדרך נס, לא לפי ערך היגיעה.
רואים מזה, שהקב"ה יכול להשפיע שפע אפילו בלא מעשה התחתונים.