תוכן

ט) ולכן הביא לה ראיה מפ' ששת ימים, כי לא שאלה על ימי הבריאה עצמה כדי שישיב לה מפ' בראשית, אלא על כל העולם בכללו, כמה ימים הם מנהיגים אותו, שכנגד הימים כן יתקיים. והשיב לה לששה ימים, כדי שיתקיים ששה ימים. ולכן השיב לה, הקב"ה יושב, אין הכונה שיושב ח"ו, כי לא שייך בו ית' לא עמידה ולא ישיבה, אלא הכוונה להורות לה על מה שאמרה כי הבורא יושב ובטל מאלו הפרטים הנז'. וז"ש הקב"ה, דהיינו עצמו יושב, ואין עושה דבר אחר, אלא זה בלבד שמזווג זיווגים, וזה להיות דבר הנעשה בדין לפי המעשים, באשר נפרש, לכן זה אי אפשר שיעשה אלא על ידו, כדי שיעשו בדין לפי השעה. וזה כי אף שהאמת הוא שבעת היצירה, שיצאו הנשמות ממקורם זכר ונקבה, זהו בזיווג הראשון, ולזווג זה בודאי אין טורח, ולא נעשה זיווג בעל כרחם. כי אם ברצונם הגמור, אבל הבא מיידי בזיווג שני, שמזווגים אותו לפי מעשיו. וזה כי להיות הבחירה ביד האדם, חוטא לאלהיו, והשי"ת (ש"ב י"ד י"ד) חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וחוזרים ע"י גלגול, ואז אינם חוזרים בן זוג עם בת זוגו יחד, כי לפעמים הוא מתגלגל בדור א' והיא מתגלגלת בדור אחר, נמצא שהאיש המגולגל הזה צריך לזווגו עם המגולגלת אחרת כמותו. שאין לה בן זוג. ולזווג שנים אלו הוא דבר קשה מאד, במה שהם מטבעים משונים, ולכן קשה לזווגם.