תוכן

ב) במד"ר פ' זה ר' יהודה בר' סימון פתח, אלהים מושיב יחידים ביתה, מטרונא א' שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו לכמה ימים ברא הקב" ה את עולמו וכו'. ראוי להבין, ראשונה, ר' יהודה ב"ר סימון מה הוקשה לו בפסוק, עד שהוצרך לפרש דמיירי בענין הזווג, כי פשטיה דקרא מיירי במצרים, שבאו ישראל למצרים מתי מספר ע' נפש, והשי"ת עשה אותם בית ישראל שהרבה אותם, כמש"ה (שמות א' ח') ובני ישראל פרו וישרצו וכו', וז"ש אלהים עשה מהיחידים, מרובים ובית גדול, ואח"כ מוציאם אותם בכושרות, בזמן שכשר לצאת, לא חמה ולא צינה ביומי דניסן, וז"ש בכושרות. ועוד למה אמרה בלשון שאלה, לכמה ימים בלמ"ד, דהיל"ל בכמה ימים בבי"ת. וכן כשהשיב לה ר' יוסי בר חלפתא, היה לו להשיבה ולומר בששה ימים בבי"ת, ולא לששה ימים בלמ"ד, ואף שיכולים אנו לומר שטעות נפל בספרים, דהכי משמע במקומות אחרים שהובא זה המאמר, במדבר רבה פ' ג'. וגם בויקרא רבה פ"א. וגם במדרש שמואל פ"ה, בקצתם כתוב בכמה ימים בבי"ת, אבל מ"מ צריך להבין כפי לשון שלפנינו, ומה גם בשאר המקומות איכא הכי ואיכא הכי.