תוכן

בהעלותך תש"מ

א) ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי' כאשר צוה ה' את משה. ופרש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. ומקשים המפרשים, מהו הוי אמינא שלא יקיים ציווי ה' וכו'.
הנה במסכת ע"ז (י"ח ע"א) ת"ר כשחלה ר' יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואיבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך. (ופירש"י והם גזרו על כך).
אמר לו מן השמים ירחמו. אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו, תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש. אמר לו רבי, מה אני לחיי עוה"ב. אמר לו כלום מעשה בא לידך. אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים לעניים. אמר לו א"כ מחלקך יהי' חלקי ומגורלך יהי' גורלי. ופרש"י מעות של פורים שהנחתים לסעודת פורים נתחלפו לי וחלקתים לעניים וסבור הייתי שארנקי של צדקה היא, ולא נפרעתי מארנקי של צדקה.
ובאמת קשה להבין על ר' יוסי בן קיסמא, אדם שמוסר א"ע על קידוש השם ויושב ועוסק בתורה וכו', זה עוד לא מספיק שיהי' לו עוה"ב. אבל אם הוא עושה מעשה שכל עם הארץ יכול לעשות, להיות ותרן בממונו, וע"ז הוא אמר מחלקך יהי' חלקי וכו'. והרי לעשות פעולה כזאת לא צריך מסירות נפש, ומדוע לאחר ששמע המעשה של צדקה כבר אמר מחלקך יהי' חלקי.
אלא לפי דרך בעל הסולם זצ"ל, יוצא שעיקר לצאת מתועלת עצמו, היינו שאדם יכול לעשות מעשים של מסירות נפש ג"כ על בסיס של תועלת עצמו. לכן כשראה שהוא מוותר על תועלת עצמו ע"י מעשה של צדקה, לכן ידע שכל המס"נ שלו היא על יסוד של על מנת להשפיע. לכן אמר מחלקך יהי' חלקי וכו', אין הכוונה על מעשה הצדקה בלבד, אלא גם על המעשים שיושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, כיון שהכל הי' על בסיס של עמ"נ להשפיע.
וזה הפירוש מלמד שלא שינה אהרן. כיון שמעשה המנורה היא מדרגה גדולה, שהתענוג הוא גדול ביותר, וכל מה שהתענוג גדול ביותר, יותר קשה לעשות על בעל להשפיע. וזה פירוש, שלא שינה, אלא הכל הי' על בסיס כאשר צוה ה' את משה.