תוכן

ה) כבר בארתי לך, כי אביגיל היא מסוד יעקב. כי אמרתי לך, כי האדם מניח רוח חדא במעי אשתו בביאה ראשונה, והנה הרוח שהניח ברחל, יצא ממנה בנימין. אמנם הרוח שהניח בה בלאה, יצאה ממנה בת, וממנה נעשה אביגיל. ומן הראוי היה להיות זכר, אכן לפי שעבד באשה, ולכן באשה שמר. עוד יש פי' אחר, והוא עצמו הנ"ל, והענין, כי כבר ידעת, כי יעקב שופריה דאדם, ושמר כ' שנים בצאנו של לבן, וכל זה להוציא ממנו כל אותן הטיפים, והם לאה ורחל, שהם טיפי אדם בנחש הקדמוני. גם דוד שהוא גלגול אדם, הוצרך ג"כ לשמור צאן נבל, שהוא גלגול לבן, להוציא ממנו כל אותן הטיפים, היינו טפה אחרת שעדיין היה חסרה ממנו, והוא סוד אביגיל, והיה כח בנחש הקדמוני שהוא נבל גלגול לבן, לחזור ולקחת אותו רוח דגניז בלאה, ועתה חזר דוד ולקחה ממנו, לכן הוצרך לשמור צאן נבל כמו יעקב. וז"ס חומה היו עלינו, והבן איך כל הדברים הולכים בקו יושר.