תוכן

טז) והנה בסוד סלע שחטא משה, שצוה הש"י ודברתם אל הסלע. כי לאה מקודם היתה פב"פ, בסוד הדיבור בברית הלשון, וזה העלמת הענין משלמה ע"ה, דרך גבר בעלמה. דרך גבר זה משה, והיה רוצה הש"י להעלות רחל שהיא הסלע אל צלע, בסוד דיבור במקום אחותה. ומשה לא עשה כן, בשביל אחותה לאה, כי תהיה אב"א באותו פעם. והיא (לאה) כלת משה, לזה ויך את הסלע, בסוד מט"ט, שהוא מטה אלקים, לבוש ליסוד עילאה. והיא (לאה) בסוד הפה והעינים, כמ"ש ודברתם אל הסלע לעיניהם שהיא (רחל), לית לה עיינין, בסוד עולימתא שפירתא דלית לה עיינין. וזהו לא האמנתם בי להקדישני לעיני ב"י, ומעלתם בי, שהאחרת נקראת פה. וזהו מש"ל ותדבר מרים ואהרן במשה, כי מרים סוד רחל, ה"ג עולה פ"ר כמנין מנצפ"ך. ואהרן שהוא חסד, שניהן דברו, על אודות האשה "הכשית "אשר "לקח, ר"ת לאה. שכ"ה נצוצים ע"ה, גימ' כוש. ודברו, למה (לא) נדבק ברחל, שהוא יותר חסד. וסמך לזה, והאיש משה עניו מאד, בסוד לאה הנקראת ענוה, עקב ענוה יראת ה'.