תוכן

ויצא תשמ"ג

א) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה (כח,יב) בזהר: מהו סולם. הוא מדרגה שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא, שהיא השער לכל המדרגות. והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם ואלו הממונים עולים. וכשישראל מטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם וכל הממונים יורדים למטה וכו'. (הסולם אות נב-נג)
להבין כל זה, וגם להבין מה שהעולם אומרים, שאין דבר ישר יותר מסולם עקום ואין יותר עקום מסולם כשהוא ישר.
הנה מלכות נקראת כנסת ישראללה, שהיא כוללת כל הנשמות. ולכן לפי מעשיהם של התחתונים, כך מתראה להם ההשפעה מלמעלה. לכן, כשישראל עוסקים במעשים של השפעה, יש ירידה לאומות העולם, שכל שורשם הוא רק קבלת הנאה לעצמם. משא"כ כשישראל עוסקים בקבלה, הם נותנים כח לאומות העולם שכח הקבלה ישלוט, ובזמן ששולט כח הקבלה אז שולט כח הצמצום ואין השפע יכול להמשך מלמעלה.
נמצא לפי"ז, הסולם, שהוא מלכות [כמ"ש בזהר הנ"ל], כשאומות העולם עולים - אז המלכות יורדת, היינו, שאינה יכולה להשפיע לתחתונים, אז יש הסתרה בעולם. משא"כ כשישראל מטיבים מעשיהם במעשים של השפעה, וכח הקבלה עמ"נ לקבל יורד - אז הסולם שהוא המלכות עולה בחשיבות, שפירושו, שהוא משפיע שפע עליון למטה.
וזה ענין מה שהעולם אומרים, שאין דבר יותר עקום מסולם שהוא עומד ישר. שענין יושר ברוחניות נקרא - קו, שיש לו מעלה ומטה. שהוא, מלכות למטה וכתר למעלה. שזה נקרא: "בתחילה ברא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם יכול להתקיים, שיתף עמו מדת הרחמים". שהוא בחי' אלכסון. נמצא, שמלכות שהיא בשיתוף עם מדת הרחמים, נקראת סולם שהוא עקום, היינו שעומדת באלכסון. משא"כ כשהוא ישר, במדת הדין - אין העולם יכול להתקיים.