תוכן

יא) אח"כ יצחק היה ניצוץ טוב, ועמו מעורב ניצוץ של שפיכת דמים, ולכן מסר נפשו לעולה. ויען כי היה ג"כ בעון זולתו, ניצול וניתן איל תמורתו. ואח"כ יצא ממנו הסיג הרע הוא עשו, וחשב יצחק ג"כ לברכו, ולהחזירו למוטב כמו ליעקב, ולפי שנתקלל אדה"ר בעבור חוה, לכן לא נתנו הברכות ליעקב, אלא ע"י אמו שהיא גלגול חוה. ולא ע"י יצחק, לפי שחשב שעדיין העולם לא נתקן ע"י יעקב, ונודע כי כשזה נופל זה קם, א"כ הנחש ראוי ליטול הברכות הלא עשו גלגול קין, כי לכן הרג להבל אחיו בפיו כנודע, וזש"ה ויקרא לעשו בנו הגדול, כדמות קין הגדול, ויאמר אליו בני, אתה הוא קין בן אדה"ר, והשיבו הנני, אז צוהו כי כמו שקין נטל חלקו הקרקעות, גם הוא עשו איש ציד איש שדה, ולכן יצא השדה שופך דמים כדמות קין. וכמו שקין הוא זוהמת הנחש, שגרמה לאדם לאכול מעה"ד טו"ר, ב' מטעמים, לזה צוהו ועשה לי מטעמים, מיעוט רבים שנים, כמו שאדם חמד ב' מטעמים, כן אתה עשה לי שני מטעמים טוב ורע. כי חשב שעדיין לא נתקן העולם, וגם יעקב חשב שלא נתקן חטא אדה"ר, וא"כ יוסיף בזה על חטאתו ח"ו פשע, כאשר ירמה את אביו, ויביא עליו קללה הפך ממה שיביא עליו ברכה, לתקן קללה שנתקלל אדה"ר, וזהו והבאתי עלי קללה ולא ברכה. אז הודיעתו אמו, כי בא זמן תיקון חטא אדה"ר על ידה, וע"כ אמרה לו שמע בקולי, לתקן חטא, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך.