תוכן

י) ונחזור לענין דבר יום ביומו, שהיא התורה שידבר האדם בעוה"ז, מוליך אותה ליומו, שהוא יומו שלמעלה, שהם גדולים. וגם רמז בזה מש"ה (דברים כ"ד ט"ו) ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי אליו הוא נושא את נפשו, ר"ל ביומו שהוא היום הגדול של מעלה, תתן שכרו שהוא עולם השכר, והוא כ"כ גדול שלא יבא עליו השמש לחשוך, כמו הימים של מטה של העוה"ז, ואליו הוא נושא את נפשו. וליום כזה האדם טורח בעוה"ז לנשוא ולהרים את נפשו בעליונים עם עסק התורה, כמ"ש שהוא מזון הנפש. וגם אמר במזמור השמים מספרים כבוד אל (תהלים י"ט א') יום ליום יביע אומר, ר"ל זה היום של מטה ליום של מעלה, יביע אומר, ר"ל יביע וילך ויעיד על מה שעוסק בתורה, שהוא האומר ביום ההוא.