תוכן

ז) ואז בעולם הנשמות (שמות י"ו ה') מצא העם ולקטו, לוקטים שכרם ומזונם דבר יש ביומו, להודיעך שיש יום בעוה"ז, ויש יום להבא, ומה שעוסק אדם בעוה"ז, כנגדו יש לו לעוה"ב למעלה רוחני שאין להם סוף. וזהו הו' ימים שברא הקב"ה את העולם בבריאת העולם, שנאמר (שם ל"ט ע"ז) כי ששת ימים עשה, ולא אמר בששת ימים, ר"ל שהם נבראים רוחניים, והם הג"ע של מעלה, שהוא אות ו' של השם שעולים עד א"ס, והם ששה שהוא הוא"ו עם הה' נגד ששים ריבוא, שכולם מתענגים בימים ההם. וכל התורה והמצות שעוסק האדם בעוה"ז יום א', בלילה כשהולכת הנשמה לתת חשבון למעלה, הולך עמה אותו היום, ומעיד לפני הקב"ה מה שעשה פלוני באותו יום, ובעוה"ז היום קטן ומוגבל, ובעולם הנשמות הולך עד א"ס. ובעוה"ז כל הימים חוזרים חלילה בגלגול, והם ששה כנגד הששה עליונים.