תוכן

ד) ויהי באשמורת (הבקר וישקף ה' אל מחנה) מצרים בעמוד אש וענן, שהוא כשיורדת הנשמה לדון דין בגיהנם, (וכשנגמ' זה, אז ויהם) את מחנה מצרים, שהם הכחות של יצה"ר, אל תוך הים בים סוף, ונשארו (שם. והמים להם חמה), חמ"ה כתיב, שהוא חמה וזעם, ואחר שמוציאים הנשמה מגיהנם, ועדיין (היא וכוחותיה רעבים), ג' ימים בתענית רעבים בלא תורה, שהמזון של הנפש היא התורה, (כדי לחיות בגהינם) קודם כניסתה לג"ע. וז"ש ויסע משה את ישראל מים סוף וילכו שלשת ימים (במדבר ולא מצאו) מים, שהיא התורה. אז וילינו העם על משה לאמר מה נשתה, (היא התורה), עץ חיים היא למחזיקים בה.