תוכן

ג) דרוש נאה מענין יציאת מצרים, שהוא רמז של יציאת הנשמה מן הגוף. (ויהי בשלח) פרעה את העם, הוא כשיצאה הנשמה מן הגוף שהוא פרעה מלך (מצרים, הערף) שהוא קשי עורף, והוא מולך בגוף שהוא מצרים, וכחות היצה"ר הולכים ורודפים (אחר בני ישראל), שהוא הנשמה הישרה, להזיקה מפני שהוא יצה"ר, והוא הולך ומסטין והוא בא (ולוקח נשמתו) ואחר הולך אחריו להזיקו ולהנקם ממנו. ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף אחר בני (ישראל וישג) אותם חונים על הים, הוא גהינם, שהוא הים נהר דינור. וכאשר פרעה מקריב (להנתן ביד אותם) בני ההיזק והצער אשר מצערים אותו, ויראו מאד ויצעקו אל ה', ויאמרו אל (משה היצ"ט), אחר שעתה נראה כל הצער הזה וההזיק, שהכחות מזיקים אותי, המבלי אין קברים (במצרים לקחתנו) למות במדבר, כלומר שרואים חיבוט הקבר המר והנאנח, אמר לא די הקבר (בחיים והצער) שהיתה הנפש נקברת בתוך הגוף, ומצר של עולם, אלא ג"כ צער הקבר, (שהוא מה שחובטים אותו בקבר לקחתנו למות במדבר), מקום החיצונים שהוא מדבר שממה, ששם עושים נקמה לגוף (מה זאת עשית לנו להוציאנו) ממצרים מן הגוף, שהוא מצרים יותר טוב היה לנו בגוף, הלא זה הדבר (אשר דברנו אליך במצרים) לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים ונשתעבד תחת יצה"ר בעוה"ז, (ולא היינו סובלין אלו הדינין), כי טוב לנו עבוד את מצרים ממתנו במדבר, ובצער ובאלו המזיקים (בי דינא רבא ובי דינא) זוטא, שקשה עליו המות מפני העונש. ולהפך הצדיק מתאוה למות (בעוה"ז, ולחיות בעולם) האמיתי, (ובזה ג"כ יכוין הג' ימים של חשך אחר שיצאו ממצרים הם ג' ימים אחר צאת) הנשמה מן הגוף, כמו שתדע בע"ה בין מגדול ובין פי החירות. ומשיב משה שהוא (היצ"ט, אל תראו) מן העונש הזה, מפני שהוא לטובתכם, ולהסיר מנפשותיכם המזיקים, (ולהצילם מדין) גיהנם, שכל כחות הטומאה נשארים לשם, בתוך הים שהוא נהר דינור. (התיצבו וראו אח ישועת) ה' אשר יעשה עמכם, שע"י לבון של גיהנם תטהרו מהעונות. כי אשר (ראיתם את מצרים היום) לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, ששם בגיהנם ישארו.