תוכן

יב) וסוד הענין הוא, כי הנה טבע הנקבה לעלות ולבקש את הזכר, כמש"ה (בראשית ג' י"ז) ואל אישיך תשוקתך, אבל אין הזכר חושק לעלות אחר הנקבה כנזכר, כי היא צריכה אליו ואין הוא צריך אליה, ולכן אם החסדים יעלו תחלה, גם הגבורות ימשכו ויעלו עמהם, אבל עתה שהגבורות עלו למעלה שהם הנקבות, לא עלו החסדים עמהם. והנה הדעת של זעיר הוא היסוד דאימא, שבו עיטרא דחו"ג, והיסוד הזה דאימא ירד למטה, וכאשר בן זומא הוציא הגבורות (מתוך) הדעת, שהוא היסוד דאימא שנפל למטה, יצא חצי הדעת שהם הגבורות, ולא נשארו בו רק החסדים, ולכן נענש שגם הוא יצא מדעתו.