תוכן

י) ונמצא, כי החו"ב דאימא עומדות למעלה, והם מרוחקות מאד מן הדעת שירד למטה, ולכן כאשר בן עזאי העלה את החכמה דאימא ע"י חכמה דאבא, לא היה כח בחכמה דאימא להעלות עמה את עיטרא דחסד שנפל למטה, כי רחוקה ממנו מאד כנז', ולא די זה, אלא שהוסיף פגם אחר, כי בתחילה היתה חכמה דאימא עם החסדים והגבורות, ומאירה בהם וממתק אותם, ועתה בעלותה, נמצאו הגבורות רחוקות ממנה מאד, ונשארו דינים קשים מאד בלי שום מתוק, ולכן נגזר עליו מיתה, ומת, לפי שהסיר את החכמה מאת הגבורות, והפרידה מהם והגביר כח הדינים מאד. וזה נקרא קצץ בנטיעות, כי הפריד החכמה מהם, ולכן מת בסוד (איוב ד' כ"א) ימותו ולא בחכמה, ר"ל ימותו לסיבת הסתלקות חכמה. האמנם, לפי שתקונו היה בחכמה, ורצה להעלות חכמא דאימא והחסדים שהם קו ימין, לזה נאמר עליו יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ר"ל, כי היה יקר וחסיד בתיקון הנז' שעשה.