תוכן

ח) ואעפ"י שנתבאר כי כשירדו למטה בין הכתפים נתפרדו איש מעל אחיו, והחסדים עמדו בכתף ימין והגבורות בכתף שמאל, הטעם הוא, לפי שהם ב' מוחין תרין עיטרין, וכאשר ירדו שם מצאו המקום צר מאד, ונתרחבו להיות להם מקום רחב במנוחה. האמנם, כאשר העיטרא דחסד תעלה למעלה, פשיטא שתשוקת עיטרא דגבורה תכריחנה לעלות עם עטרא דחסד למעלה, ועי"כ נתקנו כל הד' מוחין. ואין לומר, שיוכרח להמשיך ג"כ את הבינה דאימא ולהעלותם למעלה, ולכן היה צריך שימשיך ויביא גם את בינה דאבא, לפי שכיון שכל המשכה וירידת חו"ב דאבא למטה, אינם רק להעלות את הדעת שנפל למטה, לכן בעלות הדעת תעלה הבינה דאימא מאליה.