תוכן
ג)
אי נמי,
לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך וכו'. ויובן במה דאיתא לעיל בפ' ושמרו בני ישראל את השבת, וז"ל, מי שמזדווג בלילי שבתות הוא עושה ב' ביאות: ביאה עילאה לאימא עילאה עם אבא, וא' לאימא תתאה עם ברא. נמצא, ת"ח זה המסרס עצמו בימי החול, גורם בחינת מ"ן אפילו לאבא עילאה. וזהו ממש כונת הכתוב, כי בתחלה אמר למה, אשר, שהיא אימא לקחה לה לבת, אמר לך כדי לבא אל המלך העליון, להיות לה לבחי' מ"ן. ולפעמים ג"כ ע"י האדם התחתון, גורם לה מ"ן. ולא בקשה דבר שהיא המלכות, שנקראת דבור, בסוד קול ודבור למ"ן, אלא להגי וכו', ע"י אמירה ההוגה בתורה, והמסרס עצמו לכבוד המלך העליון. וז"ש
כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שומר הנשים, כי ודאי זה האיש ראוי ליקרא שומר לב' נשים, מאחר שגורם להם הזיווג, אמר עוד
ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה, הורה לנו דאיש מעולה כזה, גורם למלכות להיות נושאת חן בעיני כל רואיה, בעיני זעיר ובעיני אבא. וזהו מלת כל, לרבות לעינים העליונים הרואות בה, מרוב מה שמאיר ע"י הגייתו בתורה, וקדושתו ופרישתו, בסוד וראיתיה לזכור ברית עולם. ע"כ.
