תוכן

וארא תש"מ
וארא תש"מ א) וידבר וגו' אני הוי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם וגו'. לכן אמור לבני ישראל אני הוי'.
ויל"ה, מהו השייכות שאם לא נתגלה להם בשם הוי' ולמשה כן נתגלה בשם הוי' - "לכן אמור לבני ישראל אני הוי'". במה זו סיבה לשליחות משה להוציאם ממצרים.
עוד יל"ה מה שפירש רש"י: וארא - אל האבות. מה מוסיף רש"י, הרי כבר מפורש בפסוק הכל.
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים (ו,ז) ויל"ה, מה הפירוש שרק לעם ישראל הוא יהיה לאלקים - ולאומות העולם מה הוא?
ויש לפרש על דרך הרמז, שסדר הגילויים הוא מתתא לעילא, וכל מדרגה היא סיבה למדרגה שניה. הנה אל האבות נתגלה בשם "אל שדי", שהוא בחינת מסתפק במועט, שההתגלות הכי קטנה כבר מספיקה להם. ש"שדי" הוא סוד "שאמר לעולמו די ולא יתפשט יותר". ובחינה כזו לא שייכת אלא לאנשים פרטיים, היכולים ללכת בבחינת הסתפקות, (אלא) שהוא בבחינת "כי חפץ חסד הוא", וכמה שיש לו הבנה והרגשה ברוחניות זה מספיק בשבילו בכדי ללכת בדרכי ה'. אבל בחינה זו לא יכולים לומר לכלל. לכן עכשיו מטעם סיבה ומסובב, יש כעת התגלות בשם הוי', ובהתגלות כזאת כבר יכולים לומר לכלל שיתקרבו לה' ולצאת מגלות מצרים. לכן אמר הכתוב, היות שיש עכשיו גילוי של שם הוי' - לכן אמור לבני ישראל אני הוי'.
ובזה יכולים לפרש מה שפירש"י: וארא - אל האבות. היינו, שההתגלות לאברהם וליצחק וליעקב הוא סיבה להתגלות שיש עכשיו לשם הוי'. כי 'אב ובן' נקרא סיבה ומסובב, היינו, הגילוי שהיה לאבות בשם אל שדי, הוא סיבה שנתגלה אח"כ השם הוי'.
וז"ש "ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלקים". הכתוב מפרש מה זה לכם ולא לאומות העולם, שפירושו הוא - "וידעתם כי אני הוי' אלקיכם". שרק לכם אני אתן הידיעה הזאת ולא לאוה"ע. "המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" - היינו, שהייתם משועבדים לפרעה מלך מצרים ולא לקדושה, ואני אוציא אתכם מהסבל הזה ותזכו לדעת כי אני ה' אלקיכם.
וז"פ מה שאומרים בזמירות לליל שבת: "יזכו לרב טוב המתענגים בה". שפירושו הוא, אלו שיתענגו בבחינת הסתפקות במועט שנקרא קטנות ושיהיו שמחים בחלקם, הם יזכו אח"כ לרב טוב. שענין 'רב' פירושו גדלות. היינו, שהסתפקות במועט פירושו הוא - אע"פ שהוא צריך הרבה, מכל מקום הוא מסתפק במועט. אז זה הסיבה לגדלות.