חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל

תוכן

ויקהל תשל"ח ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו' (לה,ל)
ויל"ה, מה מספר משה לבני ישראל בזה שאומר: "ראו קרא ה' בשם בצלאל".
הנה במדרש בפ' תרומה: בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן, התחיל מתמיה ואומר, כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים, והוא אומר עשה לי משכן וגו'. לכך אמר משה, 'יושב בסתר עליון' וכו'. מהו 'בצל שדי', בצל אל, בצל רחום, בצל חנון - אין כתיב כאן, אלא בצל 'שדי', בצל שעשה בצלאל וכו' (שמו"ר לד,א(. וזה המדרש לכאורה קשה, איך שייך לומר שמשה היה חושב חשבון גשמי: היות ש"מלא כל הארץ כבודו" איך הוא יכנס לתוך המשכן שעשה. וכמו"כ יל"ה משאחז"ל: צמצם שכינתו בין בדי הארון. ומי יכול ח"ו לחשוב חשבון מקום גשמי.
ויש לפרש ע"ד העבודה. שמשה נתקשה, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ומכל מקום אין הנבראים מרגישים את כבודו ית', והסיבה לכך היא, משום שאחרת, אם היו מרגישים את כבודו ית' - לא היו רשעים בעולם. א"כ איך יכול להיות שע"י המשכן כן ירגישו את כבודו ית'? ולזה השיב המדרש: בצל שדי יתלונן, היינו, שהמשכן (ש(נעשה כדי שירגישו שמה שהשכינה שורה בישראל הוא ע"י "בצל שדי". שענין צל, הוא כמו שאמר אאמו"ר ז"ל, שדוקא במקום שיש שם שמש, שייך לומר שעושים צל כנגד השמש. שענין שמש הוא בחי' ידיעה, היינו: "אם ברור לך הדבר כשמש". וצל נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא נגד הידיעה.
ומדוע צריך להיות דוקא בחינת אמונה, ולמה אסור לעבוד ה' בבחינת ידיעה? הוא משום "שאמר לעולמו די ולא תתפשט יותר". ומבואר בדברי האר"י ז"לפב, כי שם "שדי" הוא, בשעה שהתפשטו העולמות אמר לעולמו די ולא תתפשט יותר. והוא מפרש הכוונה, שעד י"ד בחי' הנק' מחזה ולמטה דיצירה ועולם עשיה, יש שם י"ד ספירות, ששם מדור הקליפות, שענין הקליפות הוא בחי' מקבל עמ"נ לקבל, שעד המקום הזה יכולים להרגיש קדושה, משא"כ במקום הי"ד אי אפשר להרגיש קדושה. כי ענין יד נקרא כלי קבלה, מלשון: "כי תשיג יד", שענין קבלה נוהג בין במוחא ובין בליבא, והיות שבמקום שיש ידיעה אז מקבלים בכלים דקבלה, לכן מוכרחים להשתמש עם כלים של אמונה, ששם אין אחיזה לכלי קבלה אלא רק לכלי השפעה, אחרת לא יכול לשכון אור האמונה. לכן נק' זה: "בצל שדי". היינו, בשביל שדי נעשה צל, ועי"ז יהיה היכולת להרגיש את כבודו ית'.
נמצא לפי זה, מעלת המשכן, שנוכל להרגיש שהשכינה שורה בישראל דוקא על כלים דהשפעה. וזה נקרא: "צמצם שכינתו בין בדי הארון", שענין צמצום פירושו, שדוקא ע"י כלים דהשפעה ובכלים דאמונה יהיה היכולת להרגיש אותו, משא"כ אם אין הכלים האלו - אע"פ ש"מלא כל הארץ כבודו", אבל אין מרגישים אותו.
ולזה אמר משה: "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן". ולזה אמר משה לעם ישראל, שדוקא "בשם בצלאל" נעשה את המשכן, היינו, שדוקא על ידי הצל נבא להרגשת כבודו ית'.