תוכן

ו) רומז אל השכינה שהולכת עמנו בגלות, אחר שהרג כל הדורות הרעים שהיו ער ואונן. שבי אלמנה, ע"ש (איכה א') ​היתה כאלמנה. בית אביך, שצריך שתהיה כאלמנה בגלות. בית אביך, שהוא הקב"ה. ולא תבא עד יגדל שלה, שעדיין הוא קטן. ר"ל, עד שיתמלא מהיו"ד שהיא האור העליון, כמ"ש (עובדיה א' ב') הנה קטון נתתיך בגוים בזוי אתה מאד, כי אז ישאר שלה בגלות, עד כי יבא שילה מלא, שהוא המשיח, והוא משה. והטעם שגזר שתהיה אלמנה, כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו, ר"ל, שתהיה אלמנה ולא יהיה לה זווג עד ביאת המשיח, שהוא שיגדל שלה.