תוכן

ט) ובזה יובן מש"ה לא יוכל העם לעלות וכו' כי אתה העדות בנו לאמר, מהו העדות הזה, והיל"ל לא יעלו, מאי לא יוכל. ופירושו, כי הקב"ה אמר לו רד העד בעם וכו' ונפל ממנו רב, איני חושש, כי אם על אחד שהוא נדב ואביהו, וגם הכהנים הנגשים וכו'. ר"ל שמתקרבים ומתתקנים עתה יתקדשו. ויאמר משה לא יוכל העם וכו', כי כבר הם מותרים מזמן הבל. וכן תמצא בר"ת של "העדות "בנו "לאמר, הב"ל. בענותנותו כלל עצמו עמהם, באומרו בנו, ואמר מתלא מאן דנכית ליד חויא חבלא מדחיל ליה. כמ"ש רז"ל על פסוק ויסתר משה פניו, אז אמר לו הקב"ה אתה ואהרן עלו, לא אמרתי עליך, ועתה יתרו שהיה מבחינת קין היה בא ליכנס לקדושה, וקין פגם כנגד הבל בג' בחינות: הרגו, ולקח את תאומתו, וגם דם של זרעיותיו, ועתה רצה לתקן שלשתם, ולזה נרמז בר"ת של "אני "חותנך "יתרו, אח"י. ר"ל, ראוי לך שתרחם עלי כאח. אעפ"י שחטאתי לך, אחר שאני בא אליך ורציתי לשוב בתשובה, ובמה שפגמתי בתאומה הרי שלך לפניך. ולזה אמר ואשתך ולא אמר ובתי, ר"ל, זאת היא אשתך אותה הראשונה שלך, ושני בניה. הרי הזרע שכרתי חזר ובא, א"כ ראוי שתקבלם.
ואתה תחזה מכל העם וכו'. ע"ל בפ' שמות, שם נתבאר היטב