תוכן

ב) הנה ר"ת של 'השה 'לעולה 'בני, ר"ת הבל. על דעת התיקונים שאדה"ר קודם שנתגלגל באבות, נתגלגל בשת ובהבל ובנח. א"כ, הבל נתגלגל ביצחק, וזמ"ש אברהם ליצחק השה לעולה בני. ובעון שהציץ בשכינה כשהיה הבל, נהרג, והוא כשהביא הקרבן, ולזה בא בגלגול יצחק. וכשפשט יצחק צוארו לישחט, מאהבת השי"ת הציץ ג"כ בשכינה. והקב"ה לא די שהצילו מן המיתה. אלא שלא רצה לייסרו על הבטת עיניו עד הזקנה. וז"ס (בראשית כ"ז א') ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות, ואחד מן הטעמים הוא, לפי שהציץ בשכינה בזמן העקידה.