תוכן

מהו לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, בעבודה
בענין היתר יפת תאר, קשה להבינו. הלא התירוץ הזה, שאם התורה לא תתיר לו הוא יעשה באיסור, לא מספיק, ולפי הטעם הזה מדוע לא ניתן היתר כזה על שאר עבירות?
אלא על דרך העבודה יש לפרש, כמשרז"ל: "וכי מאי אכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף. הוי, לא נתנו (התורה) המצוות אלא לצרף בהן את ישראל". שזה פירוש: לא נתנה תורה אלא כנגד יצה"ר. ואנו אין לנו להבין את סיבת הלא תעשה וסיבת העשה, שזה למעלה משכלנו, אלא שזה נקרא גזרת הכתוב, שכך אמרה התורה, שפירושו, שהבורא יודע את טעמן.
לכן על דרך זה יש להבין את ענין "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". היינו, שהתורה ניתנה בכדי לצרף בה את ישראל. וזה נקרא: "לא (ניתנה) דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע". לצרף אותו.