תוכן

ב) וסוד הענין, כי בהיות שהדכורא לעולם תלוי באם והנוקבא באב. כענין מ"ש (משלי ג' י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ, שהוא אבא שהיא הבת, כונן שמים שהוא הדכורא, בתבונה שהיא אימא. וכתיב (בראשית מ"ו ט"ו) אלה בני לאה ואת דינה בתו, כי לעולם אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וכן ביוסף שהם יוצאים מחסדים והגבורות, שהם בחינת זכר ונקבה, צריך זכו"ר שהוא בגימטריא הוי"ה, ואהי"ה דיודי"'ן שהם או"א, כי שניהם חשובים כאחד, האחת אל הדכורא, והאחת אל הנוקבא. אבל ביצחק, שהם גבורות לבד בחינת הנוקבא, וזה ע"י האב. לזה הוצרך פק"ד, שהוא הוי"ה דיודי"ן. ולהיותה גבורות הם יוצאות בסוד זווג דאב"א, ועל כן הוא פק"ד, שהוא אחוריים דהוי"ה דיודי"ן כנודע. וביוסף שהיו ג"כ חסדים, היה בסוד פב"פ. שהם ע"ב וקס"א, שעולים כמנין זכור.