תוכן

פורים תשל"ז
ענין לב האבן הוא, מה שהאדם רוצה להבין, אם כדאי לו לעסוק שלא על מנת לקבל פרס, את זה אין בידי האדם להבין, מטעם שזהו נגד הטבע שלנו, שנולדנו ברצון לקבל לעצמו. לכן האדם מוכרח לעשות את עבודתו באמונה למעלה מהדעת. היינו, אף על פי שלא מבין איך אפשר להגיע למדרגה זו, אלא זהו מתנת ה'.
וזה נקרא, אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. וזה נקרא והסירותי את לב האבן, היינו רק הקב"ה יכול לתת לו הכוח הזה, שהגוף יסכים לעבוד שלא על מנת לקבל פרס, אבל מצד האדם, יש לו רק להתחיל, היינו אם האדם משתוקק להגיע למדרגה זו, ועושה מעשים של תורה ומצות, ותפילה, שיגיע לזה, אז הקב"ה עוזרו.
אבל מטרם זה, היינו בלי אתערותא דלתתא, לא בא על זה עזרה מלמעלה. וזה נקרא עבודת האדם, היינו מה שיש להאדם לעשות, כי עניית התפילה שייך, אם יש איזה תפילה מלמטה, שזהו נקרא עליית מ"ן, היינו שהאדם מעלה את החסרון, מה שחסר לו, ומבקש מה', שימלא לו את חסרונו.
לכן, אם יש לו חסרון, בזה שלא יכול לעבוד בשלא על מנת לקבל פרס, אז הקב"ה נותן לו את המ"ד, שהוא מלוי החסרון, שהקב"ה נותן לו את הכח הזה.
אבל אם אין האדם מבקש את זה, זאת אומרת מה שלא יכול לעסוק שלא על מנת לקבל פרס, ממילא לא שייך לומר מלוי חסרון.
ובכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא חסרון, על זה מוכרח להיות חינוך מיוחד, אחרת לא מרגישים שזה נקרא חסרון. ורק חסרון של מיעוט אור האדם מרגיש, היינו שאין לו התענוג בתורה ובתפילה, כמו שהוא מבין שצריך להיות. אבל חסרון כלי, ושזה החסרון האמיתי, את זה לא ניתן לכל אדם להרגיש.
לכן לא מחנכים את העולם רק על חסרון אור ולא על חסרון כלי, כי לאור שיאיר בו, יש לו כלי, כי הרצון לקבל אינו מרגיש אלא חסרון תענוג, משום שזה יש לו שייכות לכלי קבלה, מה שאין כן חסרון כלי, זהו ההופכי לכלי קבלה, לכן אין האדם מרגיש את זה מצד הטבע. לכן לא יכולים לחנך את הכלל על חסרון זה, אלא מחנכים אותם על חסרון אור.
לכן לחסרון זה צריך להיות חינוך מיוחד, וגם לא לכולם יכול לחנך על דרך זה, אלא לאנשים שיש להם תכונת של אמת, רק אנשים אלו אפשר לחנך.