תוכן

עקב תשל"ח
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ופרש"י, אם מצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ושמר ה' אלקיך וכו' ישמור לך הבטחתו.
וי"ל מצוות קלות, היינו מלשון בזיון, היינו הכוונה בעמ"נ להשפיע לה', שזה דבר מבוזה אצל הגוף. ואם האדם ישמור, אז הקב"ה יקיים את הבטחתו, אחרת שורה על המעשים של האדם בחי' צמצום, שלא יכול לשרות אור ה' עליהם.
ענין בחירה. אם האדם נברא עם כשרונות קטנים, איך שייך אצלו לומר שיהי' ת"ח. הלא המוח שלו קטן להבין דברי תורה.
ע"ז בא המדרש רבה (פ' וזאת הברכה), אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו. ופרש ע"ז בהקדמת לתע"ס וז"ל, הרי שאין צריכים כאן לשום הצטיינות מוקדמת, אלא רק בסגולת יראת השם וקיום המצוות בלבד זוכים לכל חכמת התורה. וזהו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. שרק על יראת שמים צריכים בחירה, והשאר נותן הקב"ה.
בפ' עצת ה' לעולם תעמוד. וי"ל שזה כלל שאדם משמש עם איזו עצה בכדי להשיג איזה דבר. אבל לאחר שהשיג את הדבר, אז כבר לא משתמש עם העצה. א"כ מה פירוש לעולם תעמוד. וי"ל היות שהאדם נברא לאחר הצמצום, א"כ שורה על האדם ההסתרה. ואיך יכול לזכות להמטרה הנק' להטיב לנבראיו. לכן נתן הקב"ה עצה, היינו לכוון עמ"נ להשפיע. והעצה זו לעולם תעמוד, שא"א יהי' לקבל שום שפע, אם לא ישתמש עם העצה בעמ"נ להשפיע. ומתי שלא יוכל להשתמש עם כוונה זו, יאבד לו מה שהשיג.
שמחם בבנין שלם. מהי השלימות, מתי שיש שני דברים: א' השפע, ב' קבלת השפע, שיתקיים בידו. אם הוא לא יכול לתת את הכוונה דעמ"נ להשפיע, אז אין שלימות, מטעם שהשפע יסתלק ממנו.
או שיכולים לפרש בנין שלם, היינו חכמה וחסדים, שרק ע"י ב' אלו יתקיים השפע שבידו.