תוכן

וביום הקים את המשכן (ט,טו) בגמ': דאמר אביי, מנין שאין בנין בית המקדש בלילה. שנאמר, וביום הקים את המשכן. ביום מקימו, בלילה אין מקימו. (שבועות טו:)
ויל"ה, הלא בנין בית המקדש הוא דבר כל כך נחוץ לעם ישראל ולמה לא יהיו בונים אותו בלילה גם כן.
והתורה היא נצחית. שהאדם צריך לבנות את בנין בית המקדש, שהבניה היא על ידי חומר ולבנים, וכל לבנה ולבנה צריך לחבר עם טיט, וזה מחזיק את הלבנים.
וכשאדם עושה מצוה ומשתוקק לעשות עוד מצוה, על ידי זה מתחברת המצוה הראשונה עם השניה ונעשה בנין חזק. אבל כשהאדם עושה ומתחרט, נמצא שמפריד את הלבנה הראשונה מהשניה.
ענין יום, היינו שרואים מה שעושים. ולילה הוא חושך, היינו שאין רואים מה שעושים.
וכשהאדם מאמין ועושה בשמחה, שנקרא יום, אזי המצוות מתחברות, ונעשה בנין שיש שם השראת השכינה. מה שאין כן בלילה, שאינו בשמחה, משום שאינו רואה מה שעושה, על ידי זה אי אפשר להיות בנין.
שבענין לילה יש ב' הבנות: א) שלא רואים. ב) שאינו במצב רוח מרומם, אלא שהוא בדכאון. כמו שמי שאין הפרנסה הולכת לו כפי שהוא מבין, אז 'העולם חשך בעדו'.
ועל ידי אמונה זוכין לשמחה.