תוכן

יב) ואלו הרגלים, מקום התפשטותם נקראת שדה, והוא השדה שבין אצילות לבריאה, ומקומו י"ב אלף אמה. ואם לא היה אדם חוטא, היה לו מקום לילך אלו הי"ב אלף אמה, שלא היה מקום לחיצונים להאחז, אבל אחר שגרם הפגם, ויש מקום לחיצונים להאחז, אסור לצאת חוץ לאלפים אמה. והטעם, שבין בריאה לאצילות יש ביניהם מרחק אלפים אמה, ולכן עד אלפים אמה שהוא מקום האצילות יכול לילך שהוא רשות היחיד, מקום האצילות דכלא חד, אבל בבריאה הוא רשות אחר, ולזה א"א לו ליכנס. הגם כי בבריאה יש קליפה, אבל באלו האלפים אמה אין מקום לקליפה שם, וכשהאדם מערב יכול ללכת אלפים אחרים, או מה שירצה.