תוכן

יא) והטעם שאו"א מלבישים לא"א מן הכתפים ולמטה, והראש שלהם מתחיל מן הכתפים, וכשנצייר לאריך שלישים, החזה הוא שליש אחד, ומקומו ניכר שהוא בחינה בפני עצמה מוקפת בצלעות, וממקום סיום החזה עד הטיבור שליש אחד. ובטיבור שם פתיחה אחד, ומשם יניקת זעיר כשהוא בעיבור, ומן הטיבור עד סיום הגוף שליש אחד, ומן הראש של או"א, עד סיום החזה מלביש מן הכתפים עד הטיבור, והם הראש והגרון והחזה, והשני שלישים שיש מן החזה ולמטה מלבישים מן הטיבור עד סיום הגוף, שיש מדה בא"א ששליש שלו ימדוד שני שלישים מאו"א, וכפי השיעור הזה, הרגלים של או"א אין בהם שיעור להלביש הרגלים של א"א, ונשארים מגולים, ואלו הם נשארים לקיום העולמות מגולים. וזהו שבשבת משלשל אדם טליתו, לפי שאו"א וז"א מסתלקים למעלה עם הכלים שלהם, ונשאר א"א מגולה יותר מימות החול, ולזה מתפשט הלבוש שלהם לכסותו.