תוכן

ח) ולהבין היאך אפשר שיהיה ז"א בעל ו"ק לבד, שמעולם לא מצינו תינוק בלא ראש. ופי' כי לעולם ז"א הוא בעל ו"ק, ויש לו ראש ג"כ, אלא שאיבריו הם קטנים, ששיעורו בפני אדם גדול יהיה מן הכתפים ולמטה, ולזה נקרא זעיר, שאינו עושה מדה בפני אדם גדול. כי אם מן הזרועות ולמטה, שהם בחי' ו"ק. והאורות שנכנסים בו כשהוא בעל ו"ק, הם ששה אורות, והם אותם שנפלו כשנשברו הכלים, והשלשה נשארו למעלה. וזש"ה (משלי ח' ל') ואהיה אצלו אמון, פי' אמון מופלא אמון מוצנע אמון פדגוג, ויש אומרים אף אמון רבתא. ואלו הג', הם הג' שנשארו למעלה. והטעם שנשארו למעלה, לפי שאם היו קבועים בז"א, כשהיה האדם חוטא היה פוגם ג"כ בג"ר של ז"א, ולא היה לו תקומה, עתה כשהאדם פוגם, ומאחר שאינם קבועים בו הם מסתלקים, וכאשר האדם שב בתשובה חוזרים למקומם, ויש בהם כח להאיר את כל הפרצוף ולתקנו.