תוכן

א) דע, כי א"א הוא בחינת המשכן, והקלעים והקרשים הם לבושים המלבישים לא"א. ולהבין בחינת הקלעים, הכתוב אומר חמש עשרה אמה קלעים לכתף, והוא כי הכתפים דא"א נעשים חו"ב לאו"א, ואלו הכתפים הם המוחין שלהם, שרומזים לשם י"ה, ט"ו אמה, והם כלולים זה בזה, ולזה נקראים י"ה, וכל אחד כולל שם י"ה, כי לאבא יש לו חו"ב שהם י"ה, ולאימא ג"כ יש חו"ב. וביו"ד שבחכמה יש ו"ד כשהיא שם, וח"ב הם: י' חכמה: ה' בינה. וח"ב הם כלולים זה בזה, ולזה הם י"ה בחכמה, וי"ה בבינה, שהם שני י"ה. ועדיין אלו השניים הם חכמה שבבינה ובינה שבחכמה. וזאת הה' שבחכמה שהיא ו"ד שהיא ה', בינה. ועוד יש בחינה אחרת, והיא בינה עצמה נכללת בחכמה, וחכמה עצמה נכללת בבינה.