תוכן

ב) ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת. יאמר עד"ה, כי השי"ת אומר לנשמה החוטאת לפניו, בהיות שאנכי נטעתיך שור"ק, ר"ל, קש"ר אמיץ, כמו השורק מג' נקודות כזה, שהם בחינת נפש רוח נשמה. או כמו נקודה תוך הוּ', כזה: ו', כך היא הנשמה מקושרת ברוח בנפש, במ"ש והיתה נפש אדוני צרורה וכו'. שאל"כ ח"ו תקרא ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, ולא תהיה קשורה עם הרוח והנשמה, כי נתפרדה החבילה ח"ו. ועתה אומר הכתוב ואנכי נטעתיך שורק, בהיות שאתם קשורים זה בזה, כי מי שהוא כך נקרא זרע אמת, כמו הטיפה היורדת מן המוח, על דרך קו האמצעי הנקרא אמת, והוא השורק כזה: ו', ויו"ד טיפה, תוך אות אמת. ולכן תמה הכתוב ואמר, ואיך נהפכת לי, ר"ל במקום השור"ק והוא"ו באמצע, דרך קו האמצעי הנקרא אמת, ועתה נהפך השורק וחסר ממנו הו', ונשאר שקר מאמת. וזהו נהפכת לי ונדבקת בסורי הגופן נכריה, שענביה ענבי ראש. וע"ד הפשט יאמר, ואנכי נטעתיך שורק וכו', כי אמרו הטבעיים כי הנטיעה של הגפן כשמבריכין אותה בארץ, כל זמן שיונקת מהאם שלה, כל עליה הם פונים ומביטים אל מול פני האם, כי מתביישת מהאם שלה בהיותה יונקת ממנה. וז"ש כאן, בהיות שאנכי נטעתיך שורק ונטיעה קטנה, והיה מן הראוי שתביטי אלי, כדרך השורק המבטת לאמה, ותהי להפך, ז"ש ואיך נהפכת לי ותקראי, סורי הגפן נכריה.