תוכן

מב) והנה ה' של אלהים במלואה, הוא מקור החלב, ששני דדין א"ל מ"י, משפיעים אותו למטה עד היסוד, שהדעת מסגל בתוכו החסדים באורח סתום, שהמה מלובשים בו בסוד ו' קטנה בלא ראש. אלמא חסר ממנה השליש, ואינה עולה במספר אלא ד', וכן הנקודה של שור"ק, היא קלושה פחותה שליש, אלמא בין ו' ונקודת השור"ק אינה אלא י' שלימה, ונקודה דקה יותר כפי מה שמותיר, שע"י שני שלישי הוא"ו מחסרון שליש היו"ד שהוא ממלא אותו, ומותיר, כאמור והנה כשנוסיף על מלת שד, הוא"ו של שור"ק, בצורת ו', נעשה י"ש, ומספרה אינו אלא ד', הרי שד"י. והקמ"ץ של הניקוד הדל"ת הוא הדעת, והיינו וא"ו יו"ד, כעין שור"ק של יסוד. וכן הש"ד שני, נקח גוף היו"ד של נקודת שורק, ונעשה שד"י שני. זהו בשד הקדוש, שנקודו פתח תחת השי"ן, והוא ניקוד אבא בסוד החסדים להניק ברא, ויש בכלל פתח שני נקודות הציר"י, שהן מגבילות את הקו משני צדדין בהכרח, והוא ניקוד אימא, נקבה תסובב גבר, ובהסתלק ניקוד אבא לא נשאר לשי"ן אלא ניקוד אימא, שהיא ציר"י נגלה מוגלם, דהיינו שני יודי"ן שלימים, הרי מוסיף על המספר, והוא נודע. עכ"מ מכתיבה אשכנזית.