תוכן

כ) וביאור זה הענין יותר, כי הלא נה"י דאבא, בתוך נה"י דאמא הן עומדין, ואלו הם י"ה של השם, ואלו מכים אבא באמא, יו"ד בה"א. אח"כ מכה אמא בז"א, והוא ה"א פעם וא"ו, ואח"כ יוצאין האורות אל לאה, שהוא ה"א עלאה, וזהו וא"ו פעם ה"א. הרי איך לאה בחי' עורו, יוצאת לחוץ דרך עור של ז"א, וזהו עור בעד עור, כי לאה הנקראת עור, עובר הארתה דרך עור ז"א. והטעם נתבאר במ"א, לפי שאורות הבינה עדיין סתומים, לכן עדיין אין הארה אלא בחי' עור. אבל רחל שהיא כנגד אורות מגולין, זו וודאי הארה עצמה, המגיעין אל חלקה, בסוד אותו עטרה של גבורה. וכן שאר המוחין ניתנו לרחל, בבחי' מוחין ממש. נמצא שכל מה שיש לז"א יש לרחל, וזה כל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכבר ידעת כי רחל נקראת נפש, וז"א רוח כנודע.