תוכן

טז) וז"ס ואחר עורי נקפו זאת, כי נקפו לשון הכאה, כמו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה. והענין, כי מה שהוא נגלה אל האדם, הוא העור. והנה אותו העור, הוא מסך על מה שבפנים. ונמצא כי אורות פנימים, הם עומדים אחורי העור, כי העור הוא נגלה, והם מכוסים בו, ועומדים אחורי העור, המנקפים ומכים בו, ומוציאים אורותיהם לחוץ, ואז אני רואה אותם. וזהו ומבשרי אחזה אלוה, כמו האיש העומד אחורי הכותל והמחיצה. וז"ש ואחר עורי נקפו, פי' אחר אותן האורות העומדים אחר עוריהם, המנקפים ומכים בו, ומוציאים האורות לחוץ, ואז ומבשרי אחזה, פי': כי אע"פ שהם עצמם בפנימיותם אין נראים, אבל בהיותם בבשרי, שהוא אחר הכאתם בגוף האדם, אז אני יכול לראות, ולחזות בגוף אלוה, פי': כי נשמה נקרא אלוה, כנזכר בסבא על פסוק מנשמת אלוה יאבדו, כי הנשמות נמשכים משם אלוה.