תוכן

ט) וכנראה שארץ המוריה הוא מקום ששמו כן, ושם הרים הרבה, והיה אומר לו לילך אל אחד מן ההרים. והכוונה, כי חג"ת נה"י דדכורא כולם נקראים הרים, והמיוחד שבהם הוא היסוד, וז"ש על אחד ההרים המיוחד, ולא אמר אחד בסגו"ל, אלא אחד בפת"ח. ועוד, שהוא אחד הכולל את כולם, שכל האורות שבכולם מתקבצים בו. ונקרא ארץ המוריה, משום דיסוד אבא, שהוא תורה, לשון הוראה לשון מוריה. מתגלה שם. וז"ש (ישעי' ב' ג') כי מציון תצא תורה, דהיינו יסוד דאימא, שהוא החמשים שערים, ואלו הם שערים המצויינים בהלכה, שהיא נוקבא דז"א הנקראת הלכה, משם מיסוד דאימא, תצא תורה, שהוא יסוד דאבא. ודבר ה', שהוא דיבר דבר גלוי, כי כל אמירה בז"א ודיבור בנוקבא, זה יוצא מירושלים, שהוא יסוד דרחל, ורחל נקראת (תהלים קכ"ה ב') ירושלים הרים סביב לה, שהם ו"ק דז"א, הנק' הרים כדאמרן, שהם סביב לה, וא"כ דבר ה' שהוא דבר גלוי, הדבור יוצא מירושלים, שהיא עלמא דאתגלייא.