תוכן

ו) ויהי אחר הדברים האלה. האלהים, שהם הגבורות. ניסה את אברהם. ולא אמר לאברהם, אלא את אברהם, והכונה עם אברהם. כי רצו הגבורות להתקשר עם החסדים יחד, ולהעשות שניהם נס אחד, וזהו לאכללא אשא במיא ומיא באשא, כאמור בזוהר. ויאמר אליו אברהם, שהם החסדים לבדם, מאמר הנני לבדי. ויאמר קח נא וכו', עתה שהוא בן ל"ז שנה, שכבר ירדו אל היסוד, עתה הוא העת לעקדם ולקשרם כאן. ואמר את בנך, שהיא הגבורה שבהוד, שהיא בחינת בן לעולם הגבורה. את יחידך, היא הגבורה שבת"ת, כי כל הצדדים יש להם חבר, חסד גבורה, נצח הוד, אבל ת"ת הוא יחיד, וז"ש את יחידך. אשר אהבת. היא גבורה שבנצח, כי אברהם אוהב אותה, שהיא מקו ימין, והוא חסד ימין. את יצחק, אמר כנגד השני גבורות אחרות, כי יצחק הוא כללות הגבורות כלם. והג' גבורות הם נמתקות שם ביסוד, בג' חסדים המגולים, אבל אלו השנים אינם מתמתקות, אלא כשחוזרים החסדים לעלות למעלה בסוד אור חוזר, אז הם מתמתקים אלו השנים, וז"ש והעלהו שם לעולה, בדרך עלייה תמתיק את אלו.