תוכן

ג) דע, כי אין הגבורות יוצאות עד שהחסדים מתפשטים לגמרי עד היסוד, כי כל עשר שלו כלולות מעשר, הרי מאה, ואח"כ מתחילים הגבורות לצאת. ועל כן יצחק שהם הגבורות, הם בנו של אברהם, שהם החסדים, משום שיוצאות אחר החסדים, כמו הבן שיוצא אחר שיוצא האב. ודע, כי אדם והבל חטאו בראיה, שהציצו, ונתגלגלו שניהם באברהם ושניהם ביצחק, ועיקר יצחק לתקן בחינת הבל, ואברהם בחינת אדם. וזהו שנאמר ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו וכו', שכבר ידענו שקרא לו שם זה אחר שנולד, ומה צורך לומר הנולד לו, אלא לרמוז על מה שאמרנו, כי הוא היה בנו שנולד לו לשעבר פעם אחרת. כי אברהם היה אדה"ר ויצחק הבל, וזהו שנרמז 'בנו 'הנולד 'לו, ר"ת אותיות הב"ל. ותקון זה דהבל היה ע"י העקדה, כמ"ש בע"ה, וע"כ לא נעקד יצחק, עד שהיה בן ל"ז שנה כמנין הב"ל. וז"ש אח"כ אברהם (בראשית כ"ב ח') אלהים יראה לו, כלומר, לתקן אותו עון של ראיה שחטא הבל. 'השה 'לעולה 'בני, ר"ת הבל ג"כ. ואז וילכו שניהם יחדיו, לענין אחד, זה לתקן אדם וזה לתקן הבל בבחינה אחת, וזהו יחדיו דקאמר.