חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

ה

תוכן

מלכות כולל העולמות

כבר ידעת סוד מלכות ושכינה, שהוא סוד מקבל השפע בתיקונה כרצון הבורא ית' שאז זרעו לברכה, ועל כן 'מלכותו בכל משלה' (תהלים קג, יט), כלומר, שהמלכות מלובשת בכללות העולם, אמנם עדיין אינה נקראת שכינה, משום שאינה באור פנימי אלא באור מקיף, ועל כן המה בחינת דוממים לדבר זה.
כלומר, דהגם שאורו ית' מלובש בכללות העולם ובני אדם יחד, אלא בבחינת אור מקיף עליהם, כלומר, שהמקבלים אינם מרגישים את זה, וכמו המתים שאינם יודעים מאומה. ועכ"ז ודאי 'מלכותו בכל משלה', כי נותן להם כח לכל נטיותיהם כמו הנפש המלובש בהחי, שכל נטיות הגוף בא מהנפש. אלא בחיצוניות הריהו מרגיש בהנפש, דהיינו שמרגיש בחיותו, משא"כ בהתלבשות אורו ית' אינו מרגיש ואינו יודע שנטיותיו באים ממנו, כי הוא ית' הוא פנימיות של הנפש המורגשת, ופנימיות הזו אינה מלובשת בהמקבל, זולת מקיף בכללות על כל באי עולם בסקירה אחת, והוא סוד מלכות.
וסוד השכינה הוא סוד התלבשות פנימיות הנפש, שהוא אורו ית', ממש בהמקבל ההוא, שאז הוא מרגיש בחיות הרוחני ההיא, בסוד הכתוב (חבקוק ב, ד) "וצדיק באמונתו יחיה", כי שיעור החיים בשלמות הוא כמדת הבטחון והאמונה בחייו, כי האדם הבריא אינו מאמין במיתתו, זולת הקרובים למיתה המה אינם מאמינים בחייהם. ועד"ז בערך המקצתי, שכפי בטחונו בחיים המאושרים, בשיעור זה הוא חי.
וצדיק שזכה להתלבשות השכינה בתוכו, בסוד הכתוב (שמות כה, ח) "ושכנתי בתוכם", הרי הוא מאמין גדול בדביקותו ית', והוא החיים שלו. באופן שהאמונה בו ית' היא ההתלבשות, וההתלבשות היא סוד אמונה. על דרך משל בנפש החצוני, אשר התלבשותה הוא הרגשת החיים, והרגש החיים הוא התלבשות, באופן שמי שאינו מרגיש התלבשות הנפש, הוא מת. וזהו מדרגה ראשונה שהוא סוד חי, שפירושו שזכה להתלבשות אורו ית' בפנימיותו, על דרך אור פנימי כנ"ל בדצח"מ חיצונים.
וסוד ה'מדבר' - הוא סוד כח התפשטות נפשו לדברים החיצונים ממנו, ולהכירם. ויש בזה שיעורים אם הוא מדביק בעמקות ובפרטות או הוא מדביק בשטחיות ובכללות. אבל איך שהוא נמצא בו כח ההכרה והתפשטות ממנו לחוץ, בסוד הכתוב (דברי הימים א' כח, ט) "דע את אלקי אביך ועבדהו", דהיינו להשיגו בכל העמקות האפשרית ובכל הפרטים, שהוא סוד 'שמוע בקולו וללכת בכל דרכיו' (ע"פ דברים י, יב; כו, יז).
וכמו שיש תענוג לאדם אם יהפך בחינת אבן או דומם לבחינת אדם מדבר, כן מין האדם החצוני שהוא ממש כאבן ודומם והוא מתהפך לבחינת חי ומדבר, אין לך תענוג נפלא מזה – להממציאו.