תוכן

ה. התורה והלוגיקה (-חכמת ההגיון)

ואחר המתבאר עד כאן, נולד לנו הצורך להבין ההבדל בין ב' השמות הללו.
מתחילה צריכין להבין את ההבדל מבין תורה ללוגיקה. וראיתי למחברים שרצו להגדיר את מילת "תורה" שהיא ידיעות גלמיות שאין לנו דרך להבינם בשכל הפשוט העיוני, ובהיפך להלוגיקה אשר תפקידה ליתן להאדם הכרה שלימה על פי בקורת התבונה. ובקיצור, אשר ידיעות התורתיות המה מקובלים כמו שנתונים לנו בלי בקורת, וידיעות הלוגיקה מתבארים לנו על כל דברי הבקרות התבונה האנושית.
אולם טעות הוא, משום שידיעות בלי הבנה אינם נכנסים כלל תחת גדר של התורה אלא תחת גדר של "אמונה". כי לדעתם התורה והאמונה הם דבר אחד, אולם האמת הוא שכל מיני ידיעות שאין לנו בהם הכרה שלימה ככל משפטי השכל והדעת נקראים ידיעות אמוניות או קבליות או לפעמים חוקים בלי טעם, משא"כ ידיעות תורתיות אינם אלא אותם המתבארים לנו על פי כל תכסיסי הבקורת של השכל האנושי, לא אחרת מהלוגיקה. אולם לפי זה יוצא לנו שהתורה והלוגיקה הם דבר אחד.