תוכן

ה. אורות וכלים
ואין להקשות לפי זה, א"כ איך מבחינים חכמי הקבלה באורות, אשר כל החכמה מלאה מהבחנותיהם?
אכן אין הבחנות אלו אמורים בעצם האורות, זולת בהתפעלות הכלי שהוא הכח הנ"ל, שהיא מתפעלת מסיבת פגישת האור בה. עיין כלים ואורות (בפירוש המלות).
וכאן צריך להוסיף ענין ההבדל בין המתנה ובין אהבה הנולדת על ידיה. אשר האורות, כלומר, ההתפעלות של הכלי, שזה ניתן להשגה, היא מכונית בשם חומר וצורה ביחד, כי ההתפעלות היא הצורה, והכח הנ"ל הוא החומר. אולם האהבה הנולדת, הוא נבחנת לצורה בלי חומר. כלומר, אם אנו עוסקים בהפשטת האהבה מן חומר המתנה, בדרך כמו שלא היתה מלובשת באיזה מתנה ממשיית מעולם, אלא בשם המופשט 'אהבת השי"ת', אז נבחנת לצורה, והעסק בה נבחנת בשם 'קבלה הצורתית'. אולם נחשבת לממשית בלי שום דמיון לפילוסופיה צורתית, משום שרוח האהבה הזאת היא הנשארת באמת בהשגה בבחינה מופשטה לגמרי מן המתנה, דהיינו, עצם האור.