תוכן

ה. אמנם כאמור שענין חכמת הקבלה היה חיוב גדול והכרח להסתיר בימים האלה כולו, כי מלבד הטעם הנהוג בדורות האלו להסתיר כל חכמה מעיני ההמון, ואפילו בחכמה חיצונה. הנה נוסף על זה התחיל אז הנצרות להתפשט, אשר בתחילתה היה לה איזה יסודות מחכמה זו שגנבו מבית המדרש שלנו, אמנם משום בערותן הלכה ונשתכחה מהם, ועל כן היו רודפין אחר החכמים בכל מיני ערמות ללמוד מהם בחכמה זו, ומסבה זו עוד הוסיפו על החכמה חותם על גבי חותם עד שהזוהר נגנז לגמרי ולא היה מצוי אלא ביד ראשי הדורות תופסי הישיבות, ועל כן מצינו גם שמות רבנן סבוראי בזוהר, כי כל אחד הוסיף על הקודמים, כמו שמצינו במשנה ותלמוד.
והסברא נותנת, שרבנן סבוראי הרחיבו הרבה את ספרי הזוהר ממה שסידרו תלמידי רשב"י, כי לא עשו חתימה עליו כמו שעשו למשניות, משום שבלאו הכי לא היה כאן פחד משום אנשים דלא גמירי (-שלא למדו), היות שהיתה גנוזה רק ביד ראשי הדור היותר נאמנים.