ה'
שפתי תפתח
(שנת
תרע"ט)
איתא
בספרים[1],
בשעה שאומר 'אד-ני שפתי תפתח' יכוין שהשכינה מתלבשת בו ומדברת בו השמונה-עשרה
ברכות, ולכן יתמלא פחד ורתת משכינתו ית' וית'.
פירוש,
דסוד כל הדינים הוא אש הגאות, בסוד אין אני והוא וכו',
אבל השי"ת ברחמיו המרובין בסוד 'ולא ידח ממנו נדח' (שמואל ב' יד, יד) ו'סער
על ראש רשעים יתחולל' (ע"פ ירמיהו כג, יט), מרחם עליו בסוד 'וירא
הוי' אליו בלבת אש מתוך הסנה' (שמות ג, ב) כמו שכתוב 'רצוננו לראות
את מלכינו',
ומעתה אי אפשר לו להתגאות כלל, בראותו מעשה הוי' כי נורא הוא (שמות
לד, י),
כי יתוש קדמו למ"ה,
כיון דכבר מטו לגאל ישראל.
וזה
ענין כי לעולם הבא טרם גמר התיקון מעבירין את הצדיקים בנהר דינור,
דהיינו לנסותם אם כבוד הוי' יקר בעיניהם, כי המה יודעים ש'מלכותו בכל משלה' (תהלים
קג, יט)
ו'עיני הוי' אל צדיקים' (תהלים לד, טז), לכן הם סובלים את האש הזה בשמחה רבה,
כדי שלא יעוררו עוד העינים. וזה סוד 'לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד' (תהלים
קטו, א),
פירוש, שלא יוצרך עוד למעברות הצרים שאינם לכבוד לשמו ית' וית׳, והמה מגלים ליבם
שמסתפקים במה שיש להם, ושם קדשו לא יתחלל חלילה אפי׳ רגע אחד.
וזה
ענין 'הסבי עיניך מנגדי שהמה הרהיבוני' (שיר
השירים ו, ה),
דהיינו לעשות כל המעשים והאותות שידעת מכבר.
לכן
בשעה שמתחילים להתפלל לפני הקב"ה סוד י"ב בקשות האמצעיות,
אומרים 'אד-ני שפתי תפתח'. פירוש, שהמה בעצמם אינם צריכים כלום, כי 'הוי׳ מלך
לעולם ועד', ואינם מעוררים כלום. וכל התפילה שלהם היא בסוד שמכבר רצויה ומקובלת,
כי השכינה מדברת מתוך גרונם ממש בסוד 'רוממות א-ל בגרונם' (תהלים קמט, ו),
וכל תקותם בתפלתם, שיתגלה ויתקדש שמו ית' בעולמות בסוד 'כי עת לחננה כי בא מועד' (תהלים
קב, יד),
ואינם צריכים להכנות יותר, והבן.