במקום
שאדם מחשב שם הוא[1], ועל כן
בחושבו אותן המחשבות המיוחסות להשי"ת, הרי הוא דבוק בו ית', ועל כן נתמלא
אהבה וחמדה בעת המחשבה כמו המעשה שבין דכר ונוקבא, 'ומבשרי אחזה' וגו'[2],
כי כמו ההבדל כן הדביקות בהרוחניות - אינו יותר משינוי צורה, כנודע[3].
[1] בעל שם טוב בראשית צז.
[2] איוב יט, כו: "מבשרי אחזה אלוקי". רבינו משתמש בפסוק זה
פעמים רבות לציין שמן הענפים שבעולם הזה ניתן לעמוד על דרך וצורת הרוחניים
שבעולמות העליונים.
[3] עי' מאמר יז.