תוכן

והנה תדע שהנשמות הן מיין נוקבין אל השכינה, כי כך האם תמיד בכח תולדותיה הראשונים היא חוזרת ומתראית ומבקשת מן המלך, באמרה: חזי במאי ברא סליקית קמך. ובהיות הנשמות האלה יורדות בתוך הקליפות נקרא שמיין נוקבין של השכינה הם בתוך הקליפות. ובאמת, ששרשי הנשמות הם ביסוד נוקבא, שעל כן הם מעלים מיין נוקבין אליה על ידם. ואלה השרשים נמסרים להתלבש בתוך הקליפות, מפני הנשמות הנתונות שם. ותדע שאין עמידת הנשמות שם כעמידת הרשע בתוך הגיהנם לקבל ענשו, אלא זה נקרא קלקול בדברים - שניתנה שליטה לס"א על הנשמות ההם, ורשות לינק איזה יניקה מן השרשים המתלבשים שם להתגלות אל ענפיהם. אך עם כל זה הוא כמו בבחינת עונש, כי הרי נפגמו באדה"ר. אבל מפני שהעיקר היה רק אדם, על כן אמרתי שזה נקרא קלקול שצריכים האחרים לתקנו. ובהיות הנשמות האלה בתוך הקליפות, השכינה עצמה בבחינת עצמה, מלבד השרשים האלה של הנשמות שהם בסוד המיין נוקבין, היא עצמה צריכה להתלבש שם, לתת כח לשרשים ולנשמות עצמם. ובהיותה מתלבשת, על כן היא מבררת מעט מעט חלקים מן המיין נוקבין ההם, ההולכים ומתבררים, או בהמשך הזמן, ועבור העת הנגזר, או מפני מעשי התחתונים. ובהיות השכינה עומדת כך מתלבשת שם, ניתן שליטה למדרגות הס"א, שהם יונקים ממנה מה שראוי להם, והם מתחזקים. ובזמן ההוא אין השכינה מנהגת בבחינת ממשלתה, שאז לא היה רשות כלל לס"א, אלא עוזבת ממשלתה, להניח ממשלה לס"א, והיא אינה פועלת אלא בבחי' שמירת ישראל, והדברים הצריכים שא"א בלעדם, ואז נקרא (משלי ל, כג) "שפחה כי תירש גבירתה". ותדע סוד גדול, כי כאשר מכל המדרגות יוצאות נשמות מן הראש עד הסוף, כך כל המדרגות נפגמות ברדת הנשמות האלה. אך עם כל זה אין יניקת הס"א מגעת למעלה ממלכות כלל, אלא כפי בחינת המדרגות הנפגמות כך הם יונקים ממלכות. והוא סוד (משלי י, א) "ובן כסיל תוגת אמו", כי יונקות ממנה הקליפות לפי בחינת עצמה, ולפי בחינת מה שהיא מקבלת (ומקבלת) מכל שאר המדרגות, ועל כן הכל נתקן על ידיה, והבן זה.