תוכן

סא) אמרה הנשמה: שיהיה החוטא עצמו נתקן על ידי העונש - אני מבינה. אך איך יהיה התיקון הזה משוה החוטא לצדיק או לבעל תשובה; כי סוף סוף הזכות צריך שיוולד מן הבחירה, והעונש אינו תלוי בבחירה278.

סב) אמר השכל: הן אמת, שהענין הזה עמוק מאד, והוא מן העיקרים הגדולים אשר בהנהגתו ית"ש. ואנחנו מצאנו לרז"ל מאמרים תמוהים בזה הענין. כאשר אמרו (שהש"ר ה, ג): "פתחו לי פתח כחודו של מחט" וכו', והרי אין זה מן המשפט שהקב"ה רוצה לכלכל279. ואם תאמר - שהוא ממידת החסד, אם כן אין צריך אפילו הפתח כחודו של מחט. אמנם הענין הזה תלוי במה שהודיענו רז"ל בענין בריאת העולם - שהקב"ה ברא את העולם בדין, ומפני שלא היה יכול להתקיים - שיתף עמו מידת הרחמים (רש"י על בראשית א, א: ועי׳ בב"ר יב, טו). וכלל הענין הזה הוא, כי מה שעשה המאציל ית"ש בהכין פעולותיו, הוא מה שנהיה אחר כך בנמצאים280. ואת כבר שמעת ענין חורבן העולמות הראשונים ותיקוניהם (עי׳ בר"ר ג, ט), וזה היה הכנה למה שימצא בבני אדם281. וכל אלה הדברים צריך ביאור גדול.

הנה להיות בכלל חק הספירות המוכנות בראשונה - כח העתיד להוציא את הס"א282, זה היה מונע להם השלימות הראוי להן283, כי לא בכח הזה תברא הבריאה284, אלא בכח מעולה ממנו. ואז לא חפץ הקב"ה בהנהגה ההיא, אלא הכין ספירות אחרות; ולא שעזב לגמרי הראשונות, אלא תיקן הראשונות על ידי השניות285. והנה הכלים, שהם חיצוניות286, הם שנשברו מפני כח זה העתיד להוציא הס"א287; והאורות נסתלקו288. אך נשארו עוד איזה ניצוצות בכלים, והוא מה שקיים אותם ולא נעזבו לגמרי289. ואז באו עוד ספירות בתיקון290, ובכח הניצוצות המועטים שנשארו בכלים, עלו הכלים כולם לקבל התיקון, וחזרו ונאספו להתקשר עם הספירות הבאות האלה291.

והנה כל זה הוא הכנה למה שצריך לאדם בבחינת בחירתו ומעשיו, ענשו ושכרו, ותיקון תשובתו. הנה שבירת הכלים הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להמסר ביד הס"א, ולהחסר מן האור, מפני המצא בהם פגם החטאים. והתיקון, הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להתעלות מן הס"א על ידי התשובה292.

והביני היטב, כי  ע"י הניצוצות הנשארים הוא תיקון הכלים. ופירוש הענין - כי ארז"ל  (עירובין יט.): "פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון", והוא ענין הניצוצין שבכלים. והענין, כי אמת שתרי"ג איברים הם בגוף, וחלקים בנשמה293, וכולם צריכים להיתקן בכח הבחירה כנ"ל. אמנם אם הקב"ה היה רוצה לנהג הכל בחסד, אז לא היה רוצה הבחירה כלל, והיה מתקן החלקים האלה מאליו. ואם היה רוצה דין גמור, היה צריך בחירה לכל האיברים בכל החלקים. אך כיון שראה שאין העולם מתקיים, אז הכין שיוכלו אלו הניצוצין המועטים להקים הכלים כולם בכל חלקיהם294, וכן יתרצה המאציל ית"ש שהבחירה המועטת הנמצאת באותם המצוות המועטות הנמצאות בפושעי ישראל, שהם באיברים פרטיים294, תהיה ממשכת אחריה תיקון כל שאר האיברים כלם על ידי העונש; כי נפרד מהם הס"א על ידי העונש, בכח הבחירה הזאת הנמצאת בהם296, ודי לו בזה, כי כבר גם הנהגתו כך הכינה מתחלה כנ"ל; ובהיות האדם מוכן לפי הנהגת המשפיע297,הנה די בזה לתיקונו. ובאמת, כאשר לא חסרו הכלים הנשברים מעט הניצוצות ההמה, כך לא יחסרו הנשמות, אשר מן הקדושה הן נגזרות - מן מעט המצוות298. יהיה הדבר - שתהיה נשמה שלא יהיה לה שום זכות - הנה תכרת. אך לא ימצא זה, כי כל כך יתגלגל עמה חסדו ית׳, עד שבאיזה צד299 ימצא לה. וכבר יש כמה צדדים להמציא רווח לנשמות, שהרי גם זכות אבות יכולה להגן. וגם זה בחירה, כי בחירת האבות היתה לעשות תיקון זה - שימשך אחריו תיקון זרעם. וסוף סוף די שהראשית יהיה בחירה300, למען יוכל התיקון להמצא לפי הכנת ההנהגה אשר הוכנה אל האדם. והכיני מאד הדבר הזה, כי הוא עמוק, והוא גדול ועצום, ועיקרי הרבה.

סג) אמרה הנשמה: הנה ראיתי הדברים עמוקים מאד מאד, ותלוים על חכמה נשגבה. אך עדיין לי נשארים הרבה ספיקות באלה הענינים. כי אני רואה דברים זרים ומבהילים בעניני העולם, כי הרי הרבה התגבר הרע מאד בעולם מהטוב. וידעתי שהעיקר הוא הסוף, אבל לא נחתי עדיין כראוי. ואני חשבתי להניחך להשלים דבריך ולא אפסיקך, כי אקוה ללקוט מכולם את כל צרכי. אך זה הדבר עצמו שאמרת - לא הגיעני אל הסוף אשר הייתי מתאוה; כי עתה -  יש בחירה ואין בחירה301, ודברים מעורבים הרבה. ועם כל זה אקוה שבסוף כל דבריך ימצא לי נחת אשר צפיתי.

סד) אמר השכל: אמת הדבר, כי הנושא עמוק מאד, וגם כח הדיבור מוגבל הרבה, שאי אפשר לומר כמו הקב"ה "זכור ושמור בדיבור אחד". ועל כן צריך בזמן אחד להתרחב על צד אחד מן הנושא, ובזמן אחר על צד אחר ממנו. ועד שאנו מושכים302 בצד האחד, אין הצד האחר יכול להתיישב בישוב ההוא, עד שנבוא אליו, ואחר כך יצא הפרי אשר במחשבת המדבר להוציא. ראי: כי אומן אחד העושה כלי, או צייר המצייר צורה אחת - כמה צורות יתן לנושא ההוא קודם הצורה האחרונה האמיתית. וגם אם ישלים צד אחד מן הצורה - עסק הצדדים303 יחליף הצורה אפילו של צד המושלם כבר. כן הם דברי החכמה304. ועתה לא ארחיב מאד בישוב אלה ספיקותיך, עד הגיעי להן. ואבא להן בס"ד, כי לא אניחך עד השקיטי אותך.

278. א"כ איך יהיה החוטא, אחרי שיתוקן ע"י העונש, זכאי לקבל שכר, כפי שמגיע שכר לצדיק או לבעל תשובה (אם גם במידה יותר קטנה) הרי שכר מגיע רק לבוחר בטוב.

279. הרי אין זה מוצדק לפי דרכי המשפט, שע"י התעוררות קטנה זוכים להשפעה גדולה.

280. כל מה שקורה ומתרחש בנבראים - האפשרויות לזה הוכנו כבר מראש בששת ימי בראשית, כפי הכלל: אין חדש תחת השמש.

281. חורבן העולמות, לפני בריאת עולמנו, היה הכנה לכל אפשרויות הירידה של האדם על ידי חטאיו. ותיקון החורבן היה הכנה לכל אפשרויות התיקון.

282. מתחילה היה מעורב בספירות שרש הרע, שממנו ישתלשל ויתפתח הרע.

283. זה מנע מראש את הספירות הראשונות מלהגיע לשלמות.

284. לכן יציאת הבריאה לפועל לא היתה מתוך שלב זה, אלא מתוך שלב שבו הספירות במצב יותר מושלם.

285. השלב הראשון של הספירות (שבהן היה מעורב שרש הרע) לא נתבטל לגמרי, אלא תוקן על ידי מערכת ספירות שהיו במדרגה יותר מעולה, כמבואר לקמן. לכן כל עניני הבריאה מורכבים משתיהן, ומכילים אפשרות קלקול, שבאה מחלקן של הספירות הראשונות, ואפשרות תיקון, שבאה מחלקן של הספירות השניות. (עי׳ בספר הכללים עמ׳ רפב; "והנה כל החושך וקלקולי הרע מושרשים בב"ן [הספירות בבחינתן הבלתי מתוקנת הראשונה] וכל התיקונים מושרשים במ"ה [הספירות בבחינתן השנייה המתוקנת]).

286. מה שנשבר, ולא היה יכול להתקיים במצב בלתי מתוקן זה - הם הכלים, שהם חיצוניות כלפי האור שבתוכם, והם השרש לגשמיות וחומריות.

287. מפני שרש הקלקול שהיה מעורב בהם, שממנו משתלשל הרע והס"א.

288. - נותק הקשר בין הרוחניות והגשמיות, וזה גרם להתדרדרות וקלקול הגשמיות.

289. נשארו עדיין שיריים של השראה רוחנית בתוך הכלים - הגשמיות, שנתנה להם קיום כלשהו, כדי שתהיה אפשרות של תיקון (עי׳ בספר דעת תבונות עמ׳ קכג, קכה, שמשוה זאת לקשר כלשהו של הגוף אחרי המיתה עם בחינה של רוחניות, שנקראת הבלא דגרמי, המאפשרת את החזרת הנשמה אל הגוף ותיקונו בתחיית המתים, שאז לא יברא גוף חדש, אלא יתוקן הגוף המקולקל. ועי"ש בעיונים מס' 32. ועי"ש בכללים ראשונים, סימן יא-יג, יז, יח).

290. אלה הן הספירות "השניות", אשר אין בהן תערובת של שרש הרע, שמתקנות את הספירות הראשונות.

291. הכלים הנשברים, היי׳ הגשמיות במצבה המקולקל, יכלו לקבל את תיקונם על ידי הניצוצות של הרוחניות שנשארו בהם. 

292. שלבים אלה של שבירה ותיקון, היו לפני יציאת הבריאה לפועל, הם הכינו את מצבה לפני חטא אדה"ר, ואת אפשרות מצבה אחרי החטא. לשלבי ההכנה האלה רמזו רז"ל בדבריהם - שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן (בר"ר, ג, ט). כל זה היה כדי להכין את כל דרכי הקלקול ע"י החטא, ואת כל דרכי התיקון ע"י העונש או התשובה. רבנו מקדים ענין זה, כדי להסביר להלן את אפשרות תיקון העונש ע"י מעם הרוחניות, שנמצאת גם ברשע ע"י המצוות המועטות שקיים. ענין זה הוכן בראשית הבריאה-שמעם הניצוצות נתנו קיום ואפשרות תיקון לכלים הנשברים.

293. כמו כן תרי"ג חלקים בנשמה, המקבילים לתרי"ג אברים שבגוף.

294. על ידי שיתוף מידת הרחמים במידת הדין נוצרה האפשרות שהרוחניות המועטה של מצוות בודדות יכולה לתת קיום לכל חלקי הנשמה.

295. שבעצם פעלו רק באברים בודדים של הנשמה, המקבילים למצוות מועטות אלה. 

296. העונש מסיר את המניעות שחוצצות בפני ההשפעות, בסיוע מעט מעשי הבחירה הטובה, וא"כ תוכל ההשפעה הרוחנית של מעט המצוות להחיות את נשמתם בכללה, ולתת חיות לכלל תרי"ג אבריה. 

297. לפי הדרך שהמשפיע הכין מראש.

298. הניצוצות שנשארו מן האור שעזב את הכלים בשעת שבירתם, כנ"ל, הם הכינו את הדרך - שמעט קדושה נשארת בנשמת הרשעים, והיא גורמת להם שיעשו לפחות מעם מצוות.

299. באיזו זכות.

300. גם כאשר רק הראשית היתה על ידי בחירה, דהיי׳ בחירת האבות, שעל ידה זיכו גם לבניהם, אין זיכוי הבנים סותר לגמרי את מידת הדין, כי "מגיע" לבנים למען אבותיהם. אם כן אין זו מתנת חינם, ואין כאן נהמא דכיסופא לגמרי לבנים. גדרים אלה אופשרו ע"י הכנת ההנהגה של שיתוף מידת הרחמים במידת הדין.

301. יש תיקונים שנעשים ע"י בחירה, ויש תיקונים שנעשים בלי בחירה, או במעט בחירה.

302. - ממשיכים את ההסבר.

303. - כאשר מתעסק עם הצדדים האחרים שעדיין לא הושלמו.

304. שגם אלה הדברים שהסברתי כבר - צריכים ביאור מחודש, משלים, כאשר אבוא להסביר את הדברים שעדיין לא הסברתי.