אותם ההבחנות אם יש דין או אין
דין הן רק כלפי התחתונים, אבל מבחינת העצמות הכל הוא אלקיות, למעלה מן הזמן, למעלה
מן המקום, למעלה מכל שינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים שאנו מבחינים באלקיות, הם
כולם רק מיני העלמות וכיסוים כלפי התחתונים, כי המספר עשר ספירות, הוא כמו שאתה
אומר עשר מיני כיסוים על עצמותו ית'. וכן כל התמונות המדומים מזמן ומקום וממעשים,
כולם אינם רק מיני כיסוים על אלקותו ית' הנראים כך לעיני התחתונים. וכמו האדם אינו
מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסוים שהוא מתעלם בהם, כי רק חבריו מתפעלים
מהעלמתו או מהתגלותו, כך אלקותו ית' אינו משתנה ואינו מתפעל ח"ו משהו מתוך
אלו המדרגות והתיקונים והשמות שבזמן ומקום ושינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסוים
שלו (ועי' בזה במבוא לספר הזהר), אלא שיש לדעת שכיסוים אלו משמשים גם כן לגילוים,
על דרך שיסד האריז"ל בזמירות (ליום השבת) 'בְּמִלִּין סְתִימִין, תְּגַלּוּן
פִּתְגָּמִין'. ולא עוד, אלא לפי מדת הכסוי שיש בכל שם ותיקון, כך היא מדת הגילוי
הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מדת הכיסוים כהלכתם, זוכה אח"כ שהכיסוים נעשו לו
למדות גילוים[1].
