((הקדמת
ספר הזוהר אות קלא)
'ההוא דממונה על גיהנם דוּמָה
שמיה' (הקדמת ספר הזוהר אות קלא), ונקרא 'דומה' מלשון דממה, כי נוטל ממנו נשמת
החיים ומשאירו בדממה שהיא מיתה. ועוד אפשר לפרש, משום שהוא המלאך המביא את
ההרהורים אל החוטא, ועושה מחשבותיו של הקב"ה דומה למחשבות של ילוד אשה. כי כל
זמן שהאדם מבין ש'לא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו' (ע"פ ישעיה נה,
ח), דהיינו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל לא במחשבותיו ולא בהנהגתו, הרי לא יצויר כלל
אצלו שיעלה על הדעת ח"ו איזה הרהור אחריו ית'. אלא בסבת חטא, נמצא מלאך דומה
מזדקק אליו, ומביא בו רוח שטות לומר שילוד אשה דומה להשי"ת בדעת ובשכל, ואז
כבר מוכשר לכל מיני הרהורים ומושכו לגיהנם. הרי שכל כחו הוא בשם 'דומה'. וזה סוד 'מי
כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה' (מתוך תפילת שמונה-עשרה), שבהכשל
ב'דומה לך' ח"ו נמצאת המיתה, ובהבנה שאין דומה לו, נמצאים החיים.