יש
השגחה פרטית ויש בחירה, והם סותרים זה לזה, אם בחירה אין השגחה, ואם השגחה אין
בחירה[1].
והתירוץ, כי יש בחינת אור השמש ואור הירח, שלגבינו הם ב' רשויות ויש לנו בחירה בהם
בכל המעשה אשר תחת השמש שהם טוב ורע, אבל באמת הם שליטה אחת, שהמביט מלעילא אינו
רואה כלל מציאת החושך בזמן, אלא במקום לבד בעיגול בזה אחר זה[2].
[1] שאלת הרמב"ם הלכות תשובה ה, ה: "שמא תאמר והלא
הקב"ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם
ידע שהוא יהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה
רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו. דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים,
וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה". עי' בנוגע לשאלה זו גם במאמרי
הסולם א' מאמר מד.
[2] במאמר אחר בכי"ק: "כמו שאתה יושב על כוכב אחד במרומים,
ואתה מביט על גלגול יום ולילה שבכדור ארצינו, שאז לא תרגיש זה רק כמו האור רודף
אחר החושך, וכשבא האור יברח החושך". ולכאורה כוונתו בתירוץ למש"כ בהסולם
פרשת אחרי אות צו (מובא במאמר כג בספר זה).