[1] בספר בכתר שם טוב (ספר ליקוטים מתורת הבעל שם טוב) וזה לשונו שם (מאמר תכז): "מבעש"ט זלה"ה: הכל בהשגחה פרטית ממנו ית', וכשאינו מאמין בזה, הוא בדין מלכות שמים ומשועבד אל הקליפה המכסה ומסתיר ענייני השגחת הש"י. ולעתיד, בימי המשיח, יעביר רוח הטומאה ויתגלה השגחתו ית' בפרטות, וזהו 'אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות'".

[2] בגמרא ברכות (יא, ב) מובא דתיקנו להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום (היינו 'יוצר אור ובורא חושך' בבוקר, ו'גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור' בלילה), ועי"ש במהרש"א המביא קדמונים שפירשו שזה לאפוקי מדעת המינין שמי שברא אור לא ברא חושך, וכן מובא בשולחן ערוך אורח-חיים סימן נט סעיף א.

[3] עי' בספר מאמרי הסולם א' (מאמרים יא כה לא,ג צה צט,ה), שהבלבול בדרכי ההשגחה והסתירות בהנהגת קיום המציאות, הביאו לשיטות הכפירה שבעולם שאחת מהן היא "שתי רשויות".

[4] "הטוב ומטיב לרעים ולטובים" (פיוט וכל מאמינים לימים נוראים). ובהקדמה לתע"ס (אות סא) מבאר שזהו כשמתגלה ש"נוהג עם בריותיו בתכלית הטוב ובתכלית השלימות, באופן, שמטיב לרעים ולטובים".